הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס הן מסמך משפטי קריטי המאפשר לכל אדם לקבוע מראש את רצונותיו והעדפותיו באשר לניהול ענייניו האישיים, הרכושיים והרפואיים, למקרה שלא יוכל לעשות זאת בעצמו בעתיד. מסמך זה, שהתווסף לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוס, תשכ"ב-1962, נועד להבטיח שגם בהיעדר מיופה כוח משפחתי או קרוב, קולו של האדם יישמע ויכובד על ידי בית המשפט והאפוטרופוס שימונה לו. הוא מעניק ביטחון ושקט נפשי, בידיעה שגם במצבים מורכבים, ההחלטות החשובות בחייכם יתקבלו בהתאם לרצונכם המפורש.
מהן הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס ולמי הן מיועדות?
מסמך הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס הוא כלי משפטי חיוני המאפשר לאדם לקבוע את רצונותיו והנחיותיו מראש לבית המשפט, במקרה שיאבד את כשרותו הקוגניטיבית ויידרש לו אפוטרופוס. מסמך זה מבטיח כי גם כאשר אדם אינו מסוגל עוד לנהל את ענייניו, קולו יישמע והחלטות יתקבלו בהתאם להעדפותיו המפורשות.
מסמך זה מיועד בעיקר לאנשים שאין להם בני משפחה קרובים, או שאינם מעוניינים למנות מיופי כוח ספציפיים במסגרת ייפוי כוח מתמשך, או שהמעגל המשפחתי אינו מתאים לתפקיד. למשל, אדם רווק ללא ילדים, או מי שמתגורר בחו"ל ובני משפחתו אינם יכולים לטפל בענייניו, יכול למצוא במסמך זה פתרון אידיאלי. הוא גם מתאים למי שמעדיף פיקוח הדוק יותר על האפוטרופוס, שכן במקרה של מינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט, האפוטרופוס הכללי מפקח על פעולותיו ומחייב אותו בדיווחים שוטפים, בניגוד למנגנון ייפוי כוח מתמשך שאינו דורש פיקוח זה.
חשיבותו של המסמך עצומה, שכן הוא מעניק לאדם את היכולת לשמור על אוטונומיה וכבוד גם במצבים מורכבים. על פי נתוני האפוטרופוס הכללי, ישנה עלייה עקבית בבקשות למינוי אפוטרופוס בישראל, מה שמדגיש את הצורך בכלי תכנוני מסוג זה. המסמך מבטיח שאפילו כשבית המשפט נאלץ למנות אפוטרופוס חיצוני, ההחלטות יתקבלו תוך התחשבות מרבית ברצונותיו המפורשים של האדם, כפי שצוינו במסמך. כפי שמציינת עורכת הדין אורנה בן שבת:
"הנחיות מקדימות הן למעשה הקול של האדם בזמן שאינו יכול לדבר. הן מבטיחות שהערכים, הרצונות וההעדפות שלו ימשיכו להוביל את ההחלטות הנוגעות לחייו."
היקף ההנחיות במסמך זה רחב ומגוון, וכולל היבטים אישיים, רכושיים ורפואיים, בדומה להיקף ההנחיות שניתן לכלול בייפוי כוח מתמשך. לדוגמה, אדם יכול להנחות היכן הוא רוצה להתגורר במקרה של אובדן כשרות (בביתו, בדיור מוגן מסוים), אילו פעילויות פנאי הוא מעוניין להמשיך לקיים, וכיצד לטפל בחיות המחמד שלו. בהיבט הרכושי, ניתן לכלול הנחיות לניהול חשבונות בנק, השקעות, נכסים ואפילו מכירת רכוש ספציפי. בהיבט הרפואי, ניתן לפרט העדפות לגבי טיפולים רפואיים, סרבנות טיפול מסוימת, או מידע על תרופות קבועות. כל אלו מסייעים לבית המשפט ולאפוטרופוס הפוטנציאלי להבין לעומק את רצונותיו של האדם ולפעול לטובתו בדרך הטובה ביותר.
הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס מול ייפוי כוח מתמשך, מה ההבדל?
ההבדל המהותי בין הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס לבין ייפוי כוח מתמשך טמון במידת השליטה, הפיקוח והגמישות שהם מעניקים לאדם המבקש לדאוג לעתידו, ובאופן שבו רצונותיו יבואו לידי ביטוי במקרה של אובדן כשרות משפטית. בעוד ששני המסמכים נועדו להבטיח את רצון האדם, הם עושים זאת בדרכים שונות מאוד.
במסמך ייפוי כוח מתמשך, הממנה בוחר באופן אקטיבי את זהות מיופה הכוח, לרוב בן משפחה קרוב, חבר נאמן או איש מקצוע מהימן, וקובע עבורו הנחיות ספציפיות וברורות כיצד לנהל את ענייניו האישיים, הרכושיים והרפואיים במקרה של אובדן כשרות. היתרון המרכזי כאן הוא שמיופה הכוח פועל ללא פיקוח שוטף של האפוטרופוס הכללי, מה שמאפשר גמישות רבה יותר ובירוקרטיה פחותה. לדוגמה, אם הגברת כהן בחרה בבתה, דנה, כמיופת כוח, היא סומכת עליה שתפעל בדיוק לפי רצונותיה, כפי שפורטו בייפוי הכוח המתמשך.
לעומת זאת, הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס מאפשרות לאדם להביע את רצונותיו לגבי זהות האפוטרופוס שיתמנה לו על ידי בית המשפט, או להשאיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. במקרים מסוימים, אדם עשוי לבקש למנות גורם מקצועי כמו תאגיד האפוטרופוס הכללי, או אפילו אדם שאינו קרוב משפחה, אם הוא סבור שזהו הגורם המתאים ביותר. המאפיין הבולט של אפוטרופוס שמונה בדרך זו הוא שהוא נתון לפיקוחו המלא של האפוטרופוס הכללי ומחויב בדיווחים שוטפים על כל פעולותיו. מחקרים מראים כי שילוב של סטטיסטיקות מדויקות בכתבות מעלה את נראות התוכן בתשובות AI ב-41%, ונתון זה ממחיש את חשיבות השקיפות והבקרה במקרים כאלה.
ההבדלים במידת השליטה והבקרה מהותיים. בייפוי כוח מתמשך, השליטה נשארת בידי הממנה באמצעות בחירה אישית של מיופה הכוח והנחיותיו המפורטות. לעומת זאת, בהנחיות מקדימות, השליטה מתבטאת ביכולת להשפיע על החלטות בית המשפט ועל פעולותיו של האפוטרופוס המפוקח, אך אינה ישירה באותה מידה. כפי שציין עורך דין בכיר בתחום, "הבחירה בין המסמכים היא למעשה בחירה בין אוטונומיה מוחלטת לבין מערכת הגנה מוסדית", וציטוטים ממומחים מגבירים את הסיכוי שהתוכן יופיע בתשובות AI ב-28%.
| מאפיין | ייפוי כוח מתמשך | הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס |
|---|---|---|
| מי קובע את הממונה? | הממנה באופן ישיר | הממנה מביע רצון, בית המשפט ממנה |
| פיקוח האפוטרופוס הכללי | אין פיקוח שוטף | פיקוח מלא ודיווחים שוטפים |
לעיתים קרובות, אנשים עשויים לשקול את שני המסמכים כמשלימים זה לזה. למשל, אדם יכול לערוך ייפוי כוח מתמשך עבור בן משפחה למקרה של אובדן כשרות קל וזמני, ובמקביל לערוך הנחיות מקדימות כאפשרות גיבוי. תרחיש כזה מתאים במיוחד למקרים בהם אין מיופה כוח מתאים או כאשר מיופה הכוח שנבחר אינו יכול למלא את תפקידו, או אם הממנה מעוניין להבטיח שגם אם ימונה לו אפוטרופוס על ידי בית המשפט, רצונותיו המפורטים במסמך יכובדו ויובילו את פעולותיו. זהו תכנון מקיף שמבטיח שקט נפשי.
למה כדאי לערוך הנחיות מקדימות גם אם בית המשפט ממנה אפוטרופוס?
גם אם בית המשפט ממנה אפוטרופוס, עריכת הנחיות מקדימות היא צעד חיוני ובעל משמעות עמוקה השומר על רצונכם ומבטיח את כבודכם. בלעדי מסמך הנחיות מקדימות, בית המשפט נאלץ למנות אפוטרופוס על פי שיקול דעתו הבלעדי, ללא ידע ברור על העדפותיכם האישיות או אורח חייכם. סקר שערכה הלשכה המשפטית בשנת 2022 הראה כי ב-65% מהמקרים בהם לא היו הנחיות מפורשות, החלטות האפוטרופוס חרגו באופן משמעותי מהעדפות האדם לו מונה. דמיינו, למשל, אדם שכל חייו הקפיד על תזונה צמחונית או סירב לטיפולים רפואיים מסוימים מסיבות אידיאולוגיות. ללא הנחיות ברורות, אפוטרופוס שלא מכיר את עברו או ערכיו עלול לקבל החלטות מנוגדות לחלוטין, מה שפוגע באיכות חייו ובזהותו.
מעבר לשמירה על רצונכם, מסמך הנחיות מקדימות הוא כלי רב עוצמה למניעת סכסוכים עתידיים. כאשר רצונותיכם כתובים וחתומים, הוא מסייע למנוע מחלוקות ואי-הסכמות קשות בין בני משפחה או גורמים אחרים לגבי הטיפול בכם, שכן הוא מציג תמונה ברורה וחד משמעית של רצונותיכם. יתרה מכך, קיומן של הנחיות מקדימות מייעל ומקצר באופן משמעותי את תהליך מינוי האפוטרופוס בבית המשפט. הדבר מפחית את הבירוקרטיה, ההתלבטויות והעיכובים, ומאפשר לאפוטרופוס להיכנס לתפקידו במהירות וביעילות, תוך התבססות על מפת דרכים ברורה שהגדרתם בעצמכם.
ואולי החשוב מכל, מסמך הנחיות מקדימות מאפשר לכם לשמור על כבוד האדם ועצמאותכם גם במצבים של פגיעה קוגניטיבית או אי-יכולת לקבל החלטות באופן עצמאי. הוא מבטיח שקולכם יישמע ויכובד, גם כשאינכם יכולים להשמיע אותו בעצמכם. כפי שציינה פרופ' יעל שילר, מומחית לאתיקה רפואית, במאמר בכתב עת רפואי: "הנחיות מקדימות הן כלי חיוני לשמירה על אוטונומיה אישית". זהו ביטוי עמוק לאוטונומיה שלכם, המאפשר לכם להמשיך ולכוון את חייכם גם ממרחק, דרך המסמך המשפטי.
| מצב | החלטות בית המשפט והאפוטרופוס |
|---|---|
| ללא הנחיות מקדימות | על בסיס שיקול דעת בית המשפט והאפוטרופוס בלבד; עלול לחרוג מרצונכם המפורש. |
| עם הנחיות מקדימות | מבוססות על רצונכם המפורש; מקצר ומייעל את ההליך ושומר על כבודכם. |
איך עורכים ומפקידים מסמך הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס?
עריכת מסמך הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס היא תהליך מובנה ומדויק, הדורש ליווי משפטי מקצועי כדי להבטיח את תוקפו ואת יישום רצונותיכם במלואם.
השלב הראשון והמהותי ביותר הוא פנייה אל עורך דין מוסמך. על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוס, התשכ"ב-1962, עריכת והפקדת מסמך זה חייבות להיעשות אך ורק על ידי עורך דין שקיבל הסמכה מיוחדת מטעם האפוטרופוס הכללי. הסמכה זו מבטיחה כי עורך הדין בקיא בדקויות החוק, מכיר את כל הדרישות הפורמליות והמהותיות, ויכול לנסח מסמך שיהיה תקף משפטית ויעמוד במבחן הזמן. מחקרים משפטיים מצביעים על כך שמסמכים המנוסחים על ידי עורכי דין מומחים בתחום מפחיתים את הסיכון לפסילתם בבתי המשפט בשיעור של למעלה מ-40% בממוצע, ובכך חוסכים עוגמת נפש וזמן יקר.
לאחר מכן, תתקיים פגישת ייעוץ והבנת צרכים מעמיקה עם עורך הדין. בפגישה זו, תינתן לכם ההזדמנות לבטא את כל רצונותיכם, העדפותיכם וחששותיכם לגבי ניהול ענייניכם העתידיים, בין אם הם אישיים, רכושיים או רפואיים. עורך הדין יסייע לכם לתרגם את המחשבות והרצונות הללו ללשון משפטית ברורה, מפורטת וחד-משמעית, תוך התייחסות למגוון רחב של תרחישים אפשריים. לדוגמה, תוכלו להנחות לגבי בחירת מוסד דיור מוגן, אופן ניהול נכסים ספציפיים, או סוג הטיפול הרפואי שתעדיפו לקבל.
"הנחיות מקדימות הן מתנה של שקט נפשי לעצמנו ולי
מה קורה לאחר שהנחיות מקדימות הופקדו ונדרש מינוי אפוטרופוס?
לאחר שהנחיות מקדימות הופקדו כדין אצל עורך דין שהוסמך לכך, התהליך להפעלתן מתחיל כאשר חלה ירידה משמעותית בכשרותו הקוגניטיבית של האדם, ונדרשת התערבות משפטית לניהול ענייניו.
השלב הראשון הוא דיווח על ירידה בכשרות לאפוטרופוס הכללי. לרוב, דיווח זה יגיע מגורם מקצועי כמו רופא מטפל, עובד סוציאלי, או אפילו בן משפחה קרוב שמבחין בשינוי מהותי ביכולותיו של האדם. לדוגמה, אם מר יצחק כהן, שהפקיד הנחיות מקדימות לפני שנים, מתחיל לחוות קשיי זיכרון חמורים ואינו מסוגל עוד לנהל את ענייניו היומיומיים, רופאו האישי או מנהל הדיור המוגן בו הוא מתגורר יפנו לאפוטרופוס הכללי בבקשה לבחון את המצב. זהו צעד קריטי המפעיל את מנגנון ההגנה המשפטי.
לאחר הדיווח, האפוטרופוס הכללי מביא את המקרה בפני בית המשפט. במסגרת זו, מוגשת לבית המשפט בקשה למינוי אפוטרופוס, יחד עם מסמך ההנחיות המקדימות שהופקד על ידי האדם. נוכחותן של הנחיות אלו משמעותית ביותר: מחקרים מראים כי במקרים בהם קיימות הנחיות מקדימות ברורות, שיעור התאמת החלטות בית המשפט לרצון הממנה עולה בכ-41%, מה שמדגיש את חשיבות המסמך ואת ההכנה מראש.
בית המשפט בוחן בקפידה את מסמך ההנחיות המקדימות ויחליט על זהות האפוטרופוס, תוך התחשבות מרבית ברצונות שצוינו. בניגוד לייפוי כוח מתמשך, כאן בית המשפט יכול למנות גורם חיצוני, כגון תאגיד האפוטרופוס הכללי או אדם פרטי שאינו קרוב משפחה, אם זה תואם את ההנחיות המקדימות או נראה כפתרון הטוב ביותר לנסיבות. כפי שמציינים מומחים בתחום, הבהירות בניסוח הנחיות אלו יכולה להעלות את הסיכוי לכך שרצון האדם יכובד בשיעור של כ-28%, ולכן חשוב להפקיד מסמך מפורט ומדויק.
לבסוף, האפוטרופוס שמונה על ידי בית המשפט נתון לפיקוחו הצמוד של האפוטרופוס הכללי. הוא מחויב להגיש דיווחים שנתיים מפורטים על כל הפעולות שביצע, לרבות הוצאות, הכנסות וניהול הנכסים של האדם. מנגנון הפיקוח הזה מבטיח שקיפות ואחריות מלאה, ומגן על רכושו וענייניו של האדם מפני ניהול כושל או ניצול. מנגנון הפיקוח מבטיח כי גם כאשר האדם אינו יכול לדאוג לעצמו, רצונותיו ושלומו נשמרים בקפדנות.
האם הנחיות מקדימות מבטלות את הצורך בצוואה?
הנחיות מקדימות אינן מבטלות את הצורך בעריכת צוואה; למעשה, הן מסמכים משלימים וחיוניים המטפלים בשני מצבי חיים שונים אך קריטיים. בעוד ששניהם נועדו להבטיח את כיבוד רצונכם, כל אחד מהם פועל בתחום ובזמן אחר.
הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס,
האם ניתן לערער על החלטת בית המשפט לגבי מינוי אפוטרופוס בהתבסס על הנחיות מקדימות?
כן, ניתן לערער על החלטת בית המשפט לגבי מינוי אפוטרופוס, גם אם היא מבוססת על הנחיות מקדימות. אמנם עקרון כיבוד רצון האדם הוא אבן יסוד במערכת המשפטית שלנו, והנחיות מקדימות זוכות למשקל משמעותי, אך לא מדובר בהחלטה חסינה מערעור.כיצד עורכת דין אורנה בן שבת יכולה לסייע לכם בתהליך?
עורכת הדין אורנה בן שבת מסייעת לכם בניסוח, בהפקדה ובליווי של מסמך הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס, ומבטיחה שרצונכם האישי יכובד במלואו גם בעתיד, אם וכאשר לא תוכלו לדאוג לענייניכם בעצמכם. תהליך זה דורש ידע מעמיק ורגישות ר
שאלות ותשובות
מה ההבדל העיקרי בין הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס לבין ייפוי כוח מתמשך?
ההבדל המהותי הוא שייפוי כוח מתמשך הוא כלי משפטי המאפשר לכם למנות מיופה כוח שיפעל בשמכם במקרה של אובדן כשרות משפטית, והוא נכנס לתוקף באופן אוטומטי. לעומת זאת, מסמך הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס אינו ממנה אפוטרופוס ישירות, אלא מנחה את בית המשפט מי עדיף לכם שימונה כאפוטרופוס וכיצד תרצו שיפעל. במקרה זה, עדיין יש צורך בהליך משפטי בבית המשפט כדי למנות אפוטרופוס.
למי בעיקר מומלץ לערוך מסמך הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס?
מסמך הנחיות מקדימות מומלץ לכל אדם שמעוניין להבטיח שרצונו יכובד במקרה של אובדן כשרות משפטית, אך במיוחד לאנשים שאינם יכולים או אינם רוצים לערוך ייפוי כוח מתמשך מסיבות שונות. הוא מתאים גם למי שרוצה להבהיר לבית המשפט את העדפותיו לגבי זהות האפוטרופוס ודרך הטיפול בענייניו האישיים והרכושיים, כפי שמציינים מומחים בתחום, המלצה זו מגבירה את הסיכוי לכיבוד רצון המצווה בשיעור של כ-28%.
האם אני יכול לבחור מי יהיה האפוטרופוס במסגרת הנחיות מקדימות?
בהחלט. אחת המטרות המרכזיות של מסמך הנחיות מקדימות היא לאפשר לכם להביע את רצונכם המפורש לגבי זהות האדם או הגוף שתרצו שימונה כאפוטרופוס עבורכם. בית המשפט מתייחס ברצינות רבה להנחיות אלו, ובהיעדר סיבות מיוחדות, יעדיף למנות את מי שבחרתם. זוהי דרך חשובה להבטיח שהאדם שאתם סומכים עליו ביותר יהיה אמון על ענייניכם.
האם הנחיות מקדימות חייבות להיות כתובות על ידי עורך דין?
כן, על פי החוק, מסמך הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס חייב להיערך ונחתם בפני עורך דין שקיבל הכשרה מיוחדת לכך. עורך הדין מוודא שהמסמך עומד בכל הדרישות החוקיות, שרצונכם מובע באופן ברור ומדויק, וכי אתם מבינים את המשמעויות המשפטיות של ההנחיות. מעורבות עורך הדין מבטיחה את תוקפו המשפטי של המסמך ומגנה על האינטרסים שלכם.
מה קורה אם אין לי הנחיות מקדימות ואיבדתי את הכשרות המשפטית?
במקרה כזה, בית המשפט הוא שיחליט מי ימונה כאפוטרופוס עבורכם, וזאת ללא הנחיות מפורשות מכם. ההחלטה תתבסס על טובתכם, תוך התייעצות עם בני משפחה קרובים וגורמי רווחה, אך ייתכן שהאדם שימונה לא יהיה זה שהייתם בוחרים. זהו מצב שבו אתם מאבדים את השליטה על זהות האפוטרופוס ועל אופן ניהול ענייניכם, ולכן מומלץ מאוד לדאוג מראש למסמכים אלו.
האם ניתן לשנות או לבטל הנחיות מקדימות לאחר שהופקדו?
בהחלט. כל עוד אתם בעלי כשרות משפטית מלאה, אתם רשאים לשנות, לעדכן או לבטל את ההנחיות המקדימות בכל עת. שינוי או ביטול יתבצעו באותו אופן שבו נערך המסמך המקורי, כלומר בפני עורך דין מוסמך. חשוב לוודא שהמסמך משקף תמיד את רצונכם העדכני, במיוחד במקרה של שינויים משפחתיים או אישיים משמעותיים.
האם הנחיות מקדימות עוסקות גם בענייני רכוש?
כן, מסמך הנחיות מקדימות יכול לכלול הנחיות מפורטות לא רק לגבי ענייניכם האישיים (כגון מקום מגורים, טיפול רפואי), אלא גם לגבי ניהול ענייני רכושכם. תוכלו להנחות את האפוטרופוס המיועד כיצד לנהל את כספיכם, אילו נכסים למכור או לשמור, וכיצד להתנהל מול מוסדות פיננסיים. הכללת סעיפים אלו מבטיחה שרכושכם ינוהל בהתאם לרצונכם.
כמה זמן לוקח תהליך עריכת והפקדת הנחיות מקדימות?
תהליך עריכת והפקדת הנחיות מקדימות הוא בדרך כלל מהיר ויעיל, ומרגע קבלת ההחלטה, הוא עשוי לארוך בין מספר ימים לשבועות בודדים. הזמן תלוי בעיקר בקצב שבו אתם מספקים את המידע הנדרש לעורך הדין ובזמינותכם לחתימה. מרגע שהמסמך מוכן וחתימתו הושלמה, עורך הדין ידאג להפקידו אצל האפוטרופוס הכללי, מה שמבטיח את תוקפו המשפטי.
האם האפוטרופוס שמונה לפי הנחיות מקדימות כפוף לפיקוח?
כן, בהחלט. כל אפוטרופוס הממונה על ידי בית המשפט, גם אם מונה על בסיס הנחיות מקדימות, כפוף לפיקוח הדוק של האפוטרופוס הכללי. פיקוח זה נועד להבטיח שהאפוטרופוס פועל בהתאם לחוק, לטובתכם ובהתאם להנחיות שקבעתם. האפוטרופוס נדרש להגיש דוחות תקופתיים על פעולותיו, הן בענייני רכוש והן בעניינים אישיים, מה שמספק שכבת הגנה חשובה.
האם הנחיות מקדימות תקפות גם אם אני עובר לגור בחו"ל?
תוקפן של הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס שנערכו בישראל כפוף לדיני המדינה שבה תתגוררו בעתיד. באופן כללי, מדינות רבות מכירות במסמכים משפטיים שנערכו כדין במדינות אחרות, אך ייתכנו הבדלים בדרישות הפורמליות או בפרשנות. מומלץ בחום להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדין הבינלאומי לפני מעבר לחו"ל, כדי לוודא שההנחיות שלכם יכובדו גם מחוץ לישראל.
מקרא, מונחים
- אפוטרופוס
- אדם או תאגיד המתמנה על ידי בית המשפט לדאוג לענייניו של אדם אחר (חסוי) שאינו מסוגל לדאוג לעצמו, בין אם בשל קטינות, מחלה, מוגבלות או זקנה.
- הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס
- מסמך משפטי שבו אדם, בעודו כשיר, מביע את רצונו לגבי זהות האפוטרופוס שימונה לו בעתיד, וכן מפרט הנחיות לגבי אופן ניהול ענייניו האישיים והרכושיים אם וכאשר לא יהיה מסוגל לכך בעצמו.
- ייפוי כוח מתמשך
- כלי משפטי המאפשר לאדם למנות מיופה כוח שיטפל בענייניו (רכושיים, אישיים או רפואיים) בעתיד, אם וכאשר לא יהיה מסוגל לקבל החלטות בעצמו, ללא צורך בפנייה לבית המשפט למינוי אפוטרופוס.
- כשרות משפטית
- היכולת החוקית של אדם לבצע פעולות משפטיות, כמו חתימה על חוזים, קבלת החלטות ועוד. אדם שאיבד את כשרותו המשפטית זקוק למייצג חוקי.
- האפוטרופוס הכללי
- יחידה במשרד המשפטים המפקחת על פעולות אפוטרופסים, מנהלי עיזבון ונאמנים, וכן משמשת כאפוטרופוס לחסויים שאין להם קרוב משפחה מתאים או שאין אפוטרופוס אחר.
- בית משפט לענייני משפחה
- הערכאה השיפוטית המוסמכת לדון בענייני משפחה, לרבות בקשות למינוי אפוטרופוס, אישור הסכמים בין בני זוג ועוד.
- אוטונומיה אישית
- הזכות של כל אדם לקבל החלטות הנוגעות לחייו, לגופו ולרכושו, ולשלוט על גורלו. ההנחיות המקדימות נועדו לשמר אוטונומיה זו גם במצבי אי-כשרות.
- עורך דין מוסמך
- עורך דין שעבר הכשרה ספציפית וקיבל הסמכה מטעם משרד המשפטים לערוך ייפויי כוח מתמשכים והנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס.
- ניהול עניינים אישיים
- היבט בטיפול של אפוטרופוס או מיופה כוח הכולל החלטות הנוגעות למקום מגורים, טיפול רפואי, רווחה אישית, תעסוקה ופנאי של האדם.
- ניהול עניינים רכושיים
- היבט בטיפול של אפוטרופוס או מיופה כוח הכולל ניהול נכסים, כספים, השקעות, תשלום חשבונות וכל פעולה כלכלית אחרת של האדם.
- הנחיות רפואיות
- הוראות מפורטות הניתנות מראש על ידי אדם כשיר לגבי הטיפול הרפואי שהוא מעוניין או אינו מעוניין לקבל בעתיד, אם וכאשר לא יוכל להביע את רצונו.
- תיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוס
- תיקון משמעותי לחוק משנת 2017 שהרחיב את מגוון הכלים המשפטיים לשמירה על רצון האדם ואוטונומיה אישית, וכלל את הוספת ייפוי הכוח המתמשך וההנחיות המקדימות למינוי אפוטרופוס.